כל בית צריך כסא משוחזר

אז מה קרה אחרי ההצלחה בשיפוץ האופניים?

"בשנות ה- 80 היו חילופי אוכלוסיות בת"א. העיר הלכה והתרוקנה וברחובותיה ננטשו רהיטים. גם מתקופת הבאוהאוס. כבן לאב אדריכל הבנתי מיד את הערך שלהם והתחלתי לאסוף. עדיין לא  עסקתי בשיקומם. בזכות אבא של חבר ילדות, ניצול שואה, שעסק ברסטורציה התוודעתי בגיל 17 למקצוע הזה. הוא הציע לי לעבוד איתו וכך זה התחיל. התאהבתי ומצאתי בזה הרבה שקט שלא היה במוסדות שבהם למדתי ("תלמה ילין" ז.ת.) שם הדגש היה על האמן ועל מה שיש לו להגיד. לי נוח לעבוד בהזמנה.זה פחות נרקסיסטי".

בעידן הרטרו והוינטאג', מה ההבדל בין שיפוץ רהיט, לעומת שימור או שחזור?

"שחזור, הוא ניסיון לייצר מחדש את מה שהיה. זה מתייחס לרהיטים שחסרים בהם חלקים ואז חוקרים ומתחקים אחר מה שהיה. 'שימור' זו הגנה על הקיים בלי לשנות. כלומר,הרהיט מגיע עם הערכים שלו אבל יש בלאי. לעיתים אף רוצים לקבע את ה"פאטינה" שלו, את תהליכי ההתחמצנות הטבעיים של העץ. 'שיפוץ', זו בכלל טרמינולוגיה שלקוחה מעולם מבני הבטון. רהיט דורש 'שיפוץ', כשהוא במצב פיזי רעוע ודרוש לו שיקום".

אז מנין מגיעים רהיטים ישנים לסטודיו? מי הלקוחות שמשקיעים בעבודת רסטורציה? ודיו מבפנים

"המזל במדינת ישראל הוא שאפשר לעבוד עם כל החתכים. עשירים לצד מי שאינם בעלי אמצעים כלל. משפחות שהצילו רכוש מגרמניה ופולין בשנות ה-30 שמקורו ברחבי האמפריה האוסטרו-הונגרית או משפחות מארצות האסלאם שהביאו ריהוט דמשקאי, ריהוט מצפון אפריקה וממצריים. העלייה הרוסית פחות הביאה איתה ריהוט עתיק. רהיטים ישנים ניתן למצוא בשוק הפשפשים או ביד 2. אנשים רוצים להיפטר ויש יותר הצע מביקוש. המניעים לחדש רהיט הם סנטימנט , אספרציה עיצובית של הבעלים, הערך הכלכלי של הרהיט. או הכל גם יחד".

איך ניגשים לרהיט? מה צריך לעשות כשהוא מגיע לסטודיו?

"אני משתדל להבין מה טיב הרהיט עוד לפני שהוא  מגיע. בהגיעו אנחנו מסתכלים, מנסים להבין את מהותו. בכל הצניעות  אני בדר"כ יודע ומכיר את סוג הגימור וטכניקה. רסטורציה היא בעצם רצף פעולות פשוטות אבל המון כאלו. זה נעשה בדיאלוג עם הלקוחות והאדריכלים. אני יכול להציע לפרק את הרהיט עד היסוד ולהתחקות  אחר מה שעשו פעם. כאילו כעת הוא יצא מבית המלאכה לפני 200 שנה. מנגד אפשר דווקא לעבוד עם הבלאי ו'לקבע' אותו בצורה 'מכובדת'. לא לנסות להסתיר".

בבתים בארץ, רהיטים תקופתיים הם לרב אנקדוטה. אין מסורת ושימור של סגנון חיים . הרהיט נותר בבית תלוש ונטול הקשר.

"באירופה, מפרקים ומחזירים. דלתות, רצפות, חלונות. יחליפו אבל ישמרו על הערך של החומר, מסיבות כלכליות מעשיות . רהיט טוב, גם בן 200 שנה מעבירים  מדור לדור. חומרי הרסטורציה הם אורגאניים לעץ ולכן הם תמיד אפשר להמשיך ולעבוד איתם".

איך אתה מסביר את האופנתיות של רהיטי שנות החמישים, במיוחד כאן בארץ? איך הם הפכו לקאנון של טעם טוב?

"הייתי מדייק ואומר 50-60-70. זה התחיל בשנות ה- 90, כנראה בגלל המרחק שעבר. דור שהתחלף וההסתכלות עליו בערגה. הבאוהאוס למשל לא חזר בריהוט. לפחות לא בארץ. שנות ה-50  זה הילדות של המדינה. זה הבית של סבא וסבתא. חברות כמו "שומרת הזורע"  ו"דניש".  היתה גם התפתחות טכנולוגית משמעותית שליוותה את העשורים הללו והעניקה להם מעמד.מה שנקרא בעגה "רהיטי- MID -CENTURY  

רסטורציה היא עבודת כפיים. יש תחייה לעבודת הכפיים, למלאכות של פעם?

"יש התעוררות וזו בהחלט אופנה. אני רואה זאת בבית הספר שפתחתי על די הסדנא. בכוונה ציינתי שלמדתי אצל ניצולי שואה שאצלם העבודה היא עוגן של שלווה. אם נכליל, רב האנשים עובדים במשרדים או במכירות . המקום שבו עובדים עם חומר וכלים, מחבר למקום בסיסי, טבעי  של האנושות, מזה  אלפי שנים. התרחקנו משם. כשניתנת לאנשים הזדמנות לחזור למקום הזה הם מקבלים שקט וזמן איכות"

אם נחשפת לרהיט שלך שהתעללו בו או חיבלו בו?זה מרגיז?

"אנחנו בארץ חמה, וחלונות ענק הם מאוד אפנתיים היום. השמש הישראלית לא טובה לרהיטים ולצערי אנשים לא תמיד מודעים לכך "

מה היה הרהיט הכי עתיק או מיוחד שעבדת עליו?

"עבדנו על רהיט של משפחה הולנדית משנת  1560 עם טיקט וחתימה מבית מכירות מסודר. קראנו לו ארון הדודות כי בכל צד של הארון יש גילוף של אחת הדודות, שהיו כנראה בעליו . רהיטים שקשורים בסיפורי שואה זה מאוד שכיח. דווקא קופסת עץ די פשוטה של ימאי ישראלי מבוגר עם סיפור יפה, היתה אחת העבודות המעניינות

קשה להיפרד מרהיט אחרי עבודה עליו?

"אני כל הזמן בתהליך. אף פעם התוצאה היא לא 'סופית'  ולכן זה ממצב אותי במקום שאינו בהכרח  פרידה מרהיט. הרבה פעמים אני צריך להסתכל בתמונות כדי להרגיש את ה'לפני' ו ה'אחרי".

יש לך רהיטים עתיקים בבית? או שהסנדלר הולך יחף?

"ניסיתי במעבר הדירה האחרון להביא דברים שהם העבודה שלי. זה קשה להכין רהיטים לעצמי. כי תמיד נשאלת השאלה למה להכניס הביתה רהיט כזה ולא אחר?

דני פורת , רסטורטור עם נשמה רחוב בר יוחאי 22 ת"א.