אח"כ באו גם הלימודים המסודרים במחלקה לאדריכלות ב"בצלאל". קדם להם שרות צבאי בגלי צהל. נולדתי וגדלתי בדימונה. הוריי ישראלים וותיקים שבוא לסוף העולם בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת כדי להתפרנס. מאז דימונה התחלפה אמנם בצפון ת"א. אבל הנגב מעולם לא עזב אותי. העשייה שלי באדריכלות, באמנות פלסטית ובכתיבה, היא המשך ישיר למסורות הבניה המקומיות, למוסיקה ולשירה העברית שגדלתי עליהן ולנופי הארץ המגוונים שחוויתי מקטנות. הם היו כאן (אלפי שנים) לפני.

אני אולי אזכה להשאיר כאן משהו אחרי. וכן יש גם את הכלב שלי. הוא גם מקור השראה וגם שותף בכיר במשרד.