שייח מוניס זה חלק מת"א?



 

 פורסם ב YNET

2013

מועמדת ללימודי אדריכלות באקדמיה "בצלאל", חשפה בפני חברי וועדת הקבלה כי היא מתגוררת בשכונת גילה בירושלים ונשאלה על ידם בתגובה האם לדעתה גילה היא בכלל חלק מירושלים? כך בזו הלשון. נדהמת ופגועה, בחרה המועמדת לתת פומבי לענין ובאקדמיה הירושלמית מיהרו  לנפק הסבר מתנשא ולפיו המועמדת פשוט לא הבינה את רוח השאלה שהתייחסה לחיבור השכונה לעיר במובן האורבאני וגם טרחו לציין כי פוליטיקה ואורבאניזם, קשורים זה בזה. אה באמת?? רק מעניין שעד היום לא דיווח אף מועמד מרמת אביב למשל, כי נשאל על ידי וועדת הקבלה, אם לדעתו שייח מוניס היא בכלל חלק מת"א?  סליחה.. במובן האורבאני כמובן.  המועמדת האמורה לא התקבלה לבסוף ללימודים. אבל לא בזה הענין,  הסטת הדיון בכוון של עוד ניסיון להטייה פוליטית באקדמיה מחמיצה את העיקר. הבעיה חמורה בהרבה ונוגעת לכשל ערכי באחד המוסדות האקדמיים החשובים והמשפיעים בישראל. למען הגילוי הנאות גם אני בין בוגריו, אך בשנים שבהן נשא אופי אחר למדי.

מועמדת אחרת למחלקה לאדריכלות, תושבת  הישוב רקפת שבגליל, מספרת שנשאלה על ידי חברי הועדה בבצלאל מה יש לה להגיד על ועדת הקבלה הנהוגה בישובה? להזכירכם הישוב הפסטורלי עלה לכותרות  בעקבות ערעורם לבג"צ של זוג ערבים לאחר שנדחתה קבלתם לישוב בידי וועדת הקבלה המקומית. האם גם הפעם המועמדת לא "הבינה"  את השאלה שהתייחסה כאמור להיבט האורבאני?" לא בדיוק. ראש המחלקה לאדריכלות הסביר בראיון רדיו כי ל"בצלאל" מתקבלים  סטודנטים דעתניים ובעלי תפיסות עולם, להבדיל מאלה שמתעניינים רק בתכניות ריאליטי. שוב תשובה מתנשאת ומתמיהה, שהרי למדיום הטלוויזיוני יש רלוונטיות מוחלטת לשאלות הנוגעות לסביבות החיים שלנו, לפחות כמו לדיון אם תגור או לא תגור משפחה ערבית בישוב רקפת. סליחה...תגור במובן האורבאני כמובן. דעתו של המועמד לכאן או לכאן, אינה מענייננו, הפליג בהסברו ראש המחלקה, העיקר שתהיה לו דיעה. האמנם? לשיטת וועדת הקבלה ב"בצלאל", מועמד שיביע עמדה מנומקת הקוראת לסילוק כל הערבים, יימצא  כשיר מוסרית  לתכנן בעתיד סביבות מגורים בישראל.  יש לו הרי "דיעה" והיא אפילו מנומקת. ואם ה"דיעה" לבדה היא הענין, אז היכן עובר בדיוק הגבול?  למה לא לשאול את המועמד בפשטות מה הצביע בבחירות האחרונות? שהרי  פוליטיקה ואורבאניזם קשורים זה בזה. 

"דיעה" עדיין אינה ערך, בניגוד לסקרנות למשל, יצירתיות או מוסר. אדריכלי העתיד של ישראל אמורים להיות לפני הכל מוסריים. לפיכך תפקיד הוועדה אינו להביך או להעליב מועמדים בשאלות  קטנוניות, רכילותיות וקנטרניות אלא לאפשר להם להתבטא בצורה חופשית ולא מתומרנת. מותר לשאול את בנה של שרי אריסון מה דעתו על מגדלים בת"א והאם הם תורמים להתחדשות העירונית, אך אין מקום לברר מה דעתו המגדל הפלצני שבו אמו רכשה דירה, והאם הוא בכלל חלק מת"א.

 "בצלאל" נודעה, לפחות בעבר, באיכות הסטודנטים שלה, דווקא משום שבוועדות הקבלה השכילו להציב בפני המועמדים, שאלות מופשטות ובלתי תלויות. כאלה שיש להן אספקטים מוסריים ותרבותיים אבל אינן מזמנות דקלום שבלוני של מנטרות ו"דיעות" מתוזמרות היטב מבית היוצר של מדור האדריכלות בעיתון לאנשים חושבים. ראה מקרה רקפת וגילה.  אם אמנם חשיבה וסקרנות הם בנשמת האקדמיה, היה מתבקש שפרסום הפרשה האחרונה, יעורר בהנהלת "בצלאל" דווקא ספקות ולבטים, אך ממרום האקדמיה רואים את הדברים כנראה טוב יותר ולכן שלא במפתיע, מיהרו שם להצטדק ולהשתלח. אז אפשר להרגיע. גילה, היא  אמנם חלק בלתי נפרד מירושלים. השאלה היותר מטרידה היא האם הנהלת "בצלאל" הנוכחית רואה את עצמה עדיין חלק ממדינת ישראל? 

 

הוספת תגובה:



 
 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011