איך מתכננים דירה קטנה?



מקובל לחשוב שפריצת החלל בדירות קטנות, תעצים תחושה של גודל ומרחב. ההפך הוא הנכון. שפע, במובנו הרחב אינו הרבה מאותו הדבר. סילוק כמה שיותר מחיצות פנים או ביטולן ככל שמדובר בדירות קטנות בנות פחות מ- 60 מ"ר, עשוי רק להחריף את התחושה כי הקירות  סוגרים מכל עבר.  "מרחב" בהגדרתו המילונית הוא שם נרדף לחופש, או חלל אינסופי. לפיכך "חלל מרווח" אינו פועל יוצא של תחשיב המטרים הרבועים כי אם גילום של עושר הפעילויות ומגוון האפשרויות העומדות בפני המשתמש .כך לדוגמא ברוח צו האופנה נפוצים היום בתי מידות שבהם חלל מגורים עצום מימדים. מעליו תקרה גבוה, הקירות בו לרב חשופים והרהיטים מעטים. חלל כזה עשוי להתגלות מדכא. מה ש"נראה" גדול הוא לא אחת עני מבחינת החוויה האנושית שהוא מספק,  סך כל החוויות הויזואליות שהוא מאפשר, מצבי הרוח שהוא מייצר, ועושר התנועה שהוא יכול להכיל.

האם לדעתכם הספה החריגה באורכה, שאף היא מסממני חלל המגורים המנופח, מעניקה אמנם חוויה מנטאלית אחרת למי שישוב בקצהה האחד לעומת האחר?  במונחים של אינטימיות, שהיא מן היסודות החשובים ביותר ביצירת חלל מגורים מוצלח, התשובה היא בהכרח לא.  אין לגודל   לכשעצמו משמעות.

   תוכלו להיווכח בכך באמצעות ניסוי פשוט. רוקנו חדר ממוצע בבית מחפציו והוא יראה לכם בסופו של דבר קטן יותר. לעיתים אף יקשה עליכם להאמין שהחדר אמנם הכיל רגע לפני עושר כזה של חוויות, זיכרונות ופעילויות שוטפות. הנה עוד דוגמא: מי מאיתנו לא מתרפק בערגה על הישיבה המערסלת בגומחת החלון העמוקה שכמותה יש למכביר במבנים עתיקים בארץ או באירופה. הגומחה אמנם צרה ומוגבלת בהשוואה לספת המידות המוזכרת לעיל, אך ההתכנסות בה היא חוויה ייחודית ומעשירה מאין כמוה. זוהי אינטימיות במובנה הטהור.

 

 

       מטבח נפרד בדירת סטודיו- ריחות הבישול לא מתפזרים בחלל .

 

    

מגוון של אפשרויות ושימושים הוא המפתח לכמיהה המדוברת ל"מרחב". במילים אחרות טוב שאפשר לאכול גם במיטה. רע מאוד אם אפשר לאכול רק בה.

.    

. אך כאן גם טמונה המלכודת שכה רבים נוטים ליפול בה. ברור  שהפעילויות השונות לא יכולות להתנגש זו בזו או לבוא אחת על חשבון האחרת. לדוגמא: כשחלל המגורים פתוח לגמרי ואין חציצה בין פינת השינה לפינת המטבח, אחת הפעילויות לפחות יוצאת נפסדת.

הריחות והקולות אינם מתיישבים עם שנת לילה ערבה. שיטת החלל הפתוח הנהוגה היום בדירות קטנות ולפיה כל הפונקציות משמשות בערבוביה בחלל, הביאה לתוהו ובוהו תפקודי.

 

 

בעולם אידיאלי לפעילות השינה מוקצה חדר נפרד ולבישול חדר אחר. במקרים של דירות "לופט" רחבות ידיים עדיין  ניתן להשיג הבחנה של הפעילויות השונות  בחלל גם בהעדר מחיצות, פשוט באמצעות הרחקתן הפיזית זו מזו.  בדירה קטנה הדברים רק מוקצנים ולכן הגדרה של חלקים בחלל היא ממש מחויבת המציאות.               

"הגדרה" כשמה כן היא- שימת גדר. הפרדה פיזית המבחינה ומבדלת חלק אחד של הבית מחלקו האחר. עד תחילת המאה הקודמת הפרדת חללים נעשתה בעיקר באמצעות בנית קירות מסוגים שונים (אבן, לבנים, ניר).  מאז עומדות בפנינו אין סוף  שיטות וטכנולוגיות המאפשרות הפרדה וחלוקה. מלאה או חלקית, קבועה או משתנה. שקופה או אטומה. חדירה או חצי חדירה. השמיים הם הגבול. מחיצות זכוכית, עץ, גבס. מחיצות העשויות טקסטיל, חומרים פלסטיים או מתכת.

אפשר גם שתכנון מוקדם ומושכל של המחיצות, יאפשר חיבור של אזורים מסוימים בחלל בזמן נתון ואח"כ תחימה שלהם מחדש.  

 

                      דירת סטודיו שבה הופרד איסור השינה באמצעות מחיצה. 

 

         

בדירה קטנה, קיום הפרדות פיזיות הוא הכרח. הגיון פשוט זה עמד לנגד עיני מתכנני הדירות הקטנות שנבנו בארץ בשנותיה הראשונות. גם ביחידות קטנות ששטחן ארבעים מ"ר או פחות, תמצאו חלל נפרד למטבח, חדר רחצה נפרד. ואפילו מרפסת שרות נפרדת. רוכשי דירות שכאלו, נוטים היום, לפרוץ ולבטל את מחיצות הפנים המקוריות וחבל שכך. זיכרו! בית טוב הוא בית המאפשר מגוון של פעילויות מבלי שהאחת תופרע בידי האחרת. אובדן קשר העין בין החללים המוגדרים במתכונת  המסורתית, ניתן לתיקון באמצעים פשוטים יחסית כמו פעירת פתחים נקודתיים מבלי להיגרר להרס קירות שלמים שעלותו לכשעצמה יקרה.

לסיכום: במיוחד בדירות קטנות יש משמעות למחיצות הפנים. חלל מגורים פרוץ שבו

גם אוכלים גם מארחים גם מבשלים וגם עובדים מבלי יכולת לחצוץ פיזית בין הפעילויות, הוא אולי חינני במבט ראשוני, אך מצמצם הלכה למעשה את מגוון האפשרויות ומכאן קצרה הדרך לתחושת  דוחק ומחנק. אינטימיות, שהיא מאבני היסוד של תכנון כל חלל מגורים, היא בהכרח יצירה של הגדרות, הפרדות, ותיחומים. הגלוי לעומת הנסתר. האישי לעומת הכללי. הפתוח לעומת המסוגר.  

הוספת תגובה:



 
 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011