אוי אוי אוי המורה לא אוהבת את הבן שלכם



התפרסם ב YNET

2013

 

 

אוי אוי אוי...המורה לא אוהבת את הבן או הבת שלכם. אתם יודעים מה? היא אפילו חושבת  שהם בלתי נסבלים. קטנוניים. ילדותיים או מפונקים. מפתיע? מזעזע ? ממה לא. המורים של הילדים שלכם הם  קודם כל בני אנוש כמותכם וכך בדיוק אנחנו גם רוצים אותם.  אנושיים, רגישים, איכפתיים. מורה איכפתי ורגיש הוא לא מכונה משומנת שיורה מרגליות דביקות בקצב של שופטי תכניות ריאליטי. הוא גם לא שק חבטות להשכיר להכלת הגחמות של תלמידיו. כשהם מזלזלים בו הוא כועס. כשהם מכבדים אותו הם רוחש אליהם חיבה. חשבתם אחרת? אז תחשבו שוב. רק הפעם על הבוס שלכם בעבודה. על הקולגות שלכם, על הלקוחות. היו כנים ולו לרגע והיזכרו במה שאתם חולקים עם איש סודכם ליד מכונת הקפה במשרד.   

לכן יש מידה בלתי נסבלת של צביעות בהתנפלות של ההורים על מורי בית הספר בכפר- סבא שאחת ממורותיו הדליפה מסמך פנימי ובו "אבחנות" לא מלבבות על חלק מהתלמידים. היה פה אכן כשל חמור ואין להקל בו ראש. שיחות הסלון של חדר המורים, אסור שיתועדו או יודלפו. ענין של קוד אתי מתבקש. האחראים לתעוד "הגיגי" המורים ועוד במסמך רשמי של בית הספר, כמו גם הדלפתו , צריכים לבוא על עונשם. אך הבא לא ניתמם. הביקורת של ההורים שילדיהם נפגעו לכאורה,  חרגה לחלוטין מתחום הכשל המערכתי והתמקדה דווקא בניסיון לטפול אשם של פגם מוסרי.  לדעת חלק מההורים עצם מחשבות "החטא" שמתרוצצות במוחם של המורים ביחס לתלמידיהם אינו ראוי. לא כל שכן הדרך הלא "מנומסת" על פניו  שבה מצאו את ניסוחן.

אפשר היה להתייחס ברצינית לדרישה המופרכת לכינון משטרת מחשבות פדגוגית, לו היו נדרשות אמות מידה זהות גם מן התלמידים ובעיקר מהוריהם. קללות, נאצות, וניבולי פה כלפי מורים ומחנכים הם מציאות יומיומית בבתי הספר שלנו. הרשתות החברתיות מלאות עד להתפקע בהכפשות וגידופים כלפי עובדי המערכת. בעידן שבו כל דרדק לומד לשנן את מגילת זכויות התלמיד, כבוד המורה היה מזמן למרמס. חלק ניכר מזה באשמת ההורים, שחולקים מדי ערב בארוחה המשפחתית "תובנות" על איכות המורים, בשפה המעמידה את דברי המורים בבית הספר האמור, באור יקרות.  תקיפה פיזית ומילולית של עובדי חינוך היא מכת מדינה. כל מזכירת בית ספר ממוצע תדע לספר לכם על הררי מכתבי תלונות של הורים ששפתם זולה, מתלהמת וירודה.

כך שהמקרה שלפננו, הוא לכל היותר עוד מבט לא מחמיא במיוחד במראה הלאומית. בטח לא נקודת האל חזור. החברה שלנו אכן צינית, תוקפנית ואלימה. רק שבסיפור הזה יש לכולם אחריות. הצגתם של ההורים את ילדיהם הפגועים כקורבנות לכאורה של שרירות לב מוריהם, היא מעוותת מיסודה. גם  המורים הם קורבנות של מערכת דורסנית ונצלנית ששוחקת אותם ודורשת מהם באכזריות את הבלתי יאומן. אם חלילה השיגי התלמידים לא יאים בעיני ההורים הם הראשונים לשסות במערכת  עורכי דין ועיתונאים. יתיצב כל אחד מההורים המזועזעים, בבית הספר האמור ויעביר שם יום אחד תמים, לא יותר, בכיתה שבה לומדים ילדיו. רק אח"כ תהיה לו הרשאה מוסרית לבוא בטרוניות למורים המדוברים שעשו מצידם ניסיון, גם אם עגום, לצמצמם  את רשימת היוצאים לפולין.  אפשר בפרוש להבין אותם .

המורים אינם נמצאים מצידו האחר של המתרס. הם נמצאים באותו צד ממש שאותו כולנו חולקים.

אמנם היתה כאן פאשלה, אבל על הטהרנות הצדקנית אפשר לוותר. לא רק שהיא מאוסה, היא לבטח לא מבטאת דאגה כנה לעתיד החינוך. גרוע מכך, היא מקבעת את אותם החוליים ממש.

הוספת תגובה:



 
 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011