הבאנו שלום עליכם



 

התפרסם ב YNET 

2011

יש לשבח את הוגי הקמפיין של לשכת הפרסום הממשלתית והמשרד לקליטת עליה להחזרת הישראלים "היורדים".כן, בפרוש "יורדים". אף שיש בהגדרה הזו שביב של עלבון מובנה מנקודת המבט הציונית, אין להתבייש, להתפתל ולהחביא את השימוש בה. הביקורת הקשה שספגו הסרטונים שבהם נראים כביכול בני הדור השני לגלות החדשה מנותקים לגמרי מהווי החיים היהודי-ישראלי, מוכיחה, ככל שהיא נשמעת בעיקר מצד מושאי הקמפיין כי הפעם בניגוד לעבר מישהו כיוון נכון וגם פגע. מקצותיו הנידחים של העולם עלתה שוועתם של הישראלים לשעבר הנעלבים, על כי הפעם מנסים לפתותם בציונות לא עלינו ולא בשלמונים. אלא שבזה בדיוק העניין. הקמפיין עושה הפעם עבודה כפולה. הוא מציב מראה ברורה, חדה, בפניהם של היורדים, נוכח  סדרי העדיפויות החומריים שלהם ובה בעת, עשוי להוציא את החשק למי שמשתעשעים ברעיון לעזוב את הארץ, מחמת הקושי הבלתי נסבל של הקיום בה, ראה המחאה האחרונה.

אז מה בעצם למדנו מהקמפיין? או ליתר דיוק מה לא למדנו? לא למדנו שמשרד הקליטה מנסה כבעבר לנפק מצג שווא של תנאים מופלגים המובטחים לחוזרים, כי אין באמת כאלו. החוזרים לא יקבלו דירות בתנאים מועדפים וגם לא הקלות מפליגות במס שיהפכו את שכרם בארץ, לכזה המשתווה או לפחות מתקרב לשכר שהם מקבלים בארצותיהם. במחיר הבית צמוד הקרקע המרווח שממנו ייפרדו בדמעות ,יאלצו לאסונם לעבור להתגורר בבית דירות. הנסיעה לעבודה תהיה מתישה (כי עובדי הרכבת קרוב לוודאי ישבתו). במקרה שייחלו, נוכח השוק וההלם התרבותיים הצפויים להם בחוזרם לארץ הוולגרית והבלתי מנומסת בעליל, צפוי להם תור ארוך לרופא המשפחה. ועוד לא דיברנו על המצב הביטחוני, על החרדים ועל העדר התקדמות בתהליך המדיני. ברוכים הבאים לישראל. הבאנו שלום עליכם. נכון. הארץ הזאת לא היתה לגן העדן שחזה הרצל, היא היתה להרבה יותר מזה.

ישראל היא מקום שטוב וראוי לחיות בו משום תחושת הערך שהיא מעניקה לאזרחיה. ערך שהופך את הישראלים לאחת האומות המאושרות בעולם כפי שהדבר מתבטא בעקביות כמעט בכל סקר בינלאומי. הזכות להיות שותף מלא במפעל הציוני ולעצב את דמותו הם חבילת ההטבות המתגמלת שמזומנת לכל יהודי שבוחר לחיות כאן. היא ולא שום הטבה מעליבה בקמצנותה שמנסה משרד הקליטה לחלט בקושי רב בשנים האחרונות. הזכות לחלוק את עוצמת החוויה הציונית, בשותפות גורל עם עוד מליונים, היא התשובה לפערי השכר שבין עמק הסיליקון לאלה הצנועים של אזור התעשייה בהרצליה. יש מי שמשוכנע שלדבר עברית, ללמוד וללמד בעברית ובמיוחד לאהוב בעברית הם פריבילגיות שבשלן שווה לשלם משכנתא גבוה, להיאבק על חינוך ילדיך, להיתקע בפקקים וגם להילחם על יותר צדק חברתי. השבת הישראלית, עליזות מראה הילדים המחופשים בפורים, אווירת יום הכיפורים וההתרגשות למראה מכוניות דוממות בשעת הצפירה ביום הזיכרון. האם ניתן להקביל או לתרגם אותם, לתנאי שכר משופרים? או לנופי יערות ואגמים? את זה בדיוק בא לומר הקמפיין הנוכחי לראשונה ובישירות ראויה להערכה. אז מה הבעיה ולמה יצא הקצף? הקמפיין מדבר אמת ישירה מדי שיהודי התפוצות מעדיפים להדחיק. ההתבוללות היא כבר עובדה קיימת והקשר ליהדות רק הולך ומתרופף. יהודי העולם מוצאים להם מאז ומעולם דרכים משלהם ללכת בלי ולהרגיש כשנוח עם. הם עושים את זה בעקביות כבר 63 שנה ואנחנו שדי נשענים על תמיכתם ראוי שננקוט כלפיהם משנה זהירות. התשדירים כוונו אמנם נכון אבל הלכו אולי צעד אחד רחוק מדי.

אפשר היה בהחלט לוותר על המסר הלעומתי בתשדיר העוסק בחג המולד ולהסתפק בהצגה של  שיכחת הדור הצעיר את חג החנוכה. המסר הערכי היה עובר גם כך בהצלחה.

ועוד דבר. לא כל הישראלים היורדים הם מהנדסים בעמק הסיליקון. חלקם הלא מבוטל והפחות משכיל, נאנק מזה זמן תחת גלגליה החורקים של הכלכלה האמריקאנית. ישראל על כל חולייה, היא נכון להיום מקום בטוח ויציב יותר להם ולילדיהם. די להזכיר את ביטוח הבריאות הנהוג בה. גם אלה עובדות שבהחלט מדברות להגיונם של המוני יורדים איכותיים וטובים מן המעמד הבינוני ומטה.      

הקמפיין קורא לישראלים הגולים לחזור לישראל מכל הסיבות הנכונות ולא רק כי כאן גרים בכיף.  הזכות להיות שותף מלא ומשפיע בעיצוב החלום הציוני, היא לב הענין ולכן גם בלי להתנצל ולהצטדק אין צורך להציגו באופן לעומתי. הוא ראוי בפני עצמו.  יותר מסל הטבות מפוברק או מתק שפתיים חנפני.

 

 

 

 

הוספת תגובה:



 
 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011