כוסאומופוביה



              תערוכת כרזות בנושא הומופוביה,  גלריה "גרוס", 2009

              אוצר: זיו תדהר

 

משתתפים:

רפי פרץ, גל ברזילי, אריה ברקוביץ, נטע מנור, ענת בנדורי, לאורה וורבין, נעמי שלו, טמיר לדרברג, אמילי רודיאנו , מאיה גלפמן, איה חוברס, מאיה ווכטל, תמר דניאלי, שרון תובל, אמרי קלמן, אבי רוז, אודליה גל, ליאב מזרחי, עדי רזניק,

התסכול וחוסר הוודאות שאחרי הרצח בבית אגודת הקהילה הגאה בת"א, מצאו את ביטויים באינספור גילויי דעת ורשימות שעיסוקם הומופוביה. היו שהצביעו על התגברותה כביטוי לפריחת האלימות בחברה. אחרים ביקשו לסמן דווקא את הקשר שבין דיכוי בני הקהילה הגאה לדיכוי הגובר של קבוצות שוליים בכלל בחברה הישראלית. והיו גם שהביעו מורת רוח על עיסוק היתר בשיח הזכויות של בני הקהילה לנוכח מה שהוגדר הנראות התקשורתית העניפה.

 לא הרצח בבית ה"אגודה" היה להוכחה כי ההומופוביה בישראל חיה ובועטת אך התגובות לו חידדו את הדיון בשאלת הגבולות המתעדכנים שבין הסתה לחופש הביטוי. במיוחד כשלנוכח אוזלת היד של מערכת החינוך והתקשורת למול גילויים של שנאה וגזענות, התרגלנו עם הזמן להינחם במנגנוני הדחקה.

ביקורת פנימית בתוך הקהילה הגאה, התעוררה לאחר הרצח, בעקבות מה שנתפרש כשימוש מניפולטיבי בקריאה ליציאה המונית מהארון.

לא רק את הלהט"ב לבדם הוציא הרצח מן הארון אלא בעיקר  את הישראלי, הזחוח והנינוח מארון האדישות והשובע. הנה זכה שוב להתחכך באורח בלתי אמצעי בשטנה וברוע, לשאוף לקרבו את ריח הדם ולהתבוסס עד עילפון בשנאה. כמו בכל תהליך דרמטי של יציאה מהארון, עכשיו זהו זמן האופוריה של השנאה- את הרגע בחרה גלריה "גרוס",  להנציח בתערוכה שנושאה הומופוביה. 25 כרזות ניר בגודל נתון שיצרו במיוחד לתערוכה אמנים ישראלים מדיסיפלינות שונות (איור, כתיבה, ארכיטקטורה, גרפיקה, ציור). בהן עמדה אישית, לא מגוייסת, לא למען ולא מטעם. 

 

 

                                       "יו.. אני מתה"- זיו תדהר    

 

                                          "פרו ורבו"- אבי רוז

 

 

                                       ללא כותרת- דרור זכריה

  

 

 

                                  "יאללה חזרה לגטאות"- נעמי שלו 

 

 

הוספת תגובה:



 
 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011