מי אני

שמי זיו, אני אדריכל ואמן בוגר המחלקה לארכיטקטורה ב"בצלאל" (1999). נולדתי בדימונה לזוג הורים ילידי הארץ, שבאו להתיישב בנגב בשנות השישים המוקדמות כמצוות בן גוריון. בצבא, שרתתי במחלקת הקריינים של גלי צה"ל. במהלך לימודי בירושלים וגם שנים אח"כ עבדתי בתחנות רדיו שונות ואני עוסק בקריינות אמנותית לצד עיסוקי האחרים. בשנת 2000 חזרתי לת"א ופתחתי משרד תכנון עצמאי המתמחה בעיקר בתכנון פנים למגורים. המשכתי מאז ועד היום להתמסר גם לאהבותיי האחרות: כתיבה ("ידיעות אחרונות", "טיים אאוט") רדיו (גלי צה"ל), אמנות (ציור, בנית מיצבים, אצירה), נגינה ומוסיקה (אני כנר וחלילן). כששואלים אותי ל"סגנון" המועדף עלי, אני אומר בפשטות שהוא ביטוי נאמן של מי שהנני. ישראלי, ציוני, עירוני, שחש קשר הדוק למסורות הבניה המקומיות שהתפתחו  סביבנו מאז בחרו בראשית המאה הקודמת, אבותיי ממרכז אירופה, להגר לכאן.

 

שכונה לדוגמא

גדלתי ב"שכונה לדוגמא" (זה היה שמה), אשר לימים תיחשב אחד האקספרימנטים היותר מרתקים של האדריכלות הישראלית המודרנית. אב-הטיפוס שפיתחו בשלהי שנות ה-60 האדריכלים דב כרמי ואברהם יסקי, כלל מארג צפוף דמוי-קסבה של יחידות טוריות בנות קומה או שתיים, שטוחות-גג ומטויחות לבן, כמיטב המסורת הים-תיכונית. לכל יחידה, חצר פטיו פרטית מוקפת חומה. לכל אשכול דירות, חצר משותפת שבה קיימו השכנים וילדיהם חיי שיתוף ענפים של ממש. בעיירת-פיתוח של קיבוץ גלויות, העניקה לי יצירת-האדריכלות הזו הזדמנות מאלפת, להכיר באורח בלתי-אמצעי את השכנים, שהיו לעיתים שונים מהוריי. מאז, לא חזרה האדריכלות הישראלית לעסוק בפתוח מודלים יצירתיים שכאלה, ונותרנו עם הוולגריות המנוכרת של ה"בנה ביתך" לנגזרותיו, בפרברי הערים או ב"הרחבות" המושבים.  שכונה ל"דוגמא" משפיעה עלי עד היום ובמידה רבה בהסתכלותי על קני מידה של גודל, אינטימיות, סדר וזמניות החיים בארץ עתירת נכסים רוחניים./

 

כיצד בוחרים אדריכל?

בית הוא לעולם מושג טעון, מורכב, נפיץ, שברירי גם למי שגדל בבית מחבק ואוהב. קני- המידה לאיכות וטיב בתכנון הפנים הם מאוד חמקמקים ולרב אינם ניתנים לכימות.
השיקולים בבחירת  אדריכל זהים הלכה למעשה לאלו שבבחירת בן זוג. מפגש עם אדריכל הוא אינטימי במהותו. זוהי אמנם מערכת זוגית קצרת טווח, אך היא אינטנסיבית מאוד ויצרית ולכן בזוגיות טובה ואמיצה כמו בזוגיות, כלל הזהב הוא שדומה מושך דומה. תפיסות החיים, סולם הערכים ואמות המוסר צריכים להלום כמו כפפה ליד. אדם ישר כסרגל לא יסבול "מעגלי פינות". אדם צנוע באורחותיו לא ירגיש בנוח לצד תאבי בצע ראוותניים.
לכן, שאלו את עצמכם קודם לכל מהם ערכי היסוד שבהם אתם דבקים. אין מקום לשיפוטיות. היו ישרים עם עצמכם. האם חשוב לכם שהבית יהמם, יפתיע וירגש במראהו את באיו?   או שמא צניעות והסתפקות במועט הם ערך עליון בעבורכם? האם אתם אנשים של הרגלים וסדר? או דווקא של קצוות פרומים? האם אתם אנשים של רציונאל והוכחות אמפיריות? או אולי ההפך?  האם אתם נוטים לאינדיוידואליזם ולפרישות? האם  אתם פורחים דווקא במוחצנותכם? ככל שתטיבו לשאול כן תטיבו להגדיר ולגבש את "טעמכם". שהרי "טעם" במובנו העמוק אינו חיבה לסגנון בניה כזה או אחר בתולדות האדריכלות. זהו רק הביטוי החיצוני של ה"טעם" ברוח אופנות הבניה המתחלפות. ביסוד הדברים עומדות קודם לכל מכלול האמונות, התפיסות והשקפות העולם.
פנו לאדריכל  בסדרת שאלות דומות. בררו מה הם ערכיו שלו? במה הוא מאמין? מה אורחות חייו? היכן הוא מבלה? מה הרקע המנטאלי שלו?  מהם תחביביו? מה מקורות ההשראה התרבותיים שלו?  אל תירתעו לשאול. אם מצאתם הלימה הבנה, פתיחות, וקבלה של ערכי היסוד שלכם, יש להניח שבחרתם טוב.

 

המלצות של זיו:

My Facebook
> פורסם ב-04/10/2011

מי אמר הומו
> פורסם ב-25/07/2011